פרשת וארא - מהו קוצר רוח?

פרשת השבוע מתחילה בכך שה אומר למשה,שיאמר לעם ישראל שהאל שדיבר אל אבותיהם שומע את זעקתם והוא כאן כדי לעזור לכם.

נזכיר באותו זמן, עם ישראל נמצא בעבדות קשה במצרים, היה ניתן לצפות שהם מיד יענו למשה, כמי שמביא איתו תקווה, אך לא כך הדבר, כאשר משה בא עם המסר הזה נאמר לנו שעם ישראל לא שמעו אליו "מקוצר רוח ומעבודה קשה"

אתם מבינים, הייתי מצפה שיצאו במחולות, יחגגו, הרי, הרגע הגיע אליהם בשורה חסרת תקדים, אתם הולכים לצאת לחופשי, אך מה קורה בפועל? הם פשוט מתעלמים, אין להם פנאי בכלל להבין את מה שמשה אומר להם.

כידוע, באותה התקופה, עם ישראל נמצא בגלות, עברה תקופת האבות ועוד כמה מאות שנים וה' לא נגלה, מה שנקרא, הסתר פנים. עם זאת למדתי מהרב זאב סולטנוביץ, שלפחות חלק מהשבטים לא נטמעו באלילות של מצריים(1) והמשיכו לקיים את עבודת הבורא בדרך שלהם. אך מה אחרי תקופה כזו ארוכה של שיעבוד וגזרות הולכות ונשנות, עם ישראל איבד את אמונתו באותו ה' כך שגם שה' בכבודו ובעצמו, מגיע דרך שליח ואומר אני שומע אתכם וכאן כדי להוציא אתכם מהעבדות, האוזניים שלהם לא מסוגלות לשמוע, לכן מקוצר רוח ומעבודה קשה, לא היתה בם רוח האמונה, את המצוות הם קיימו בקוצר רוח לא מתוך אמונה וידיעה שיש ה' והוא שומע לתפילתם, אלה יותר כי כך עשו האבות, כך עבודת הבורא בעצמה היתה להם עבודה קשה, אז למי היה כח להקשיב לבורא הזה, שעם כל מה שיש עלינו דורש מאיתנו כל כך הרבה ועם זאת זה המצב שלנו. עבודת השם הזו מתוארת היטב גם בנביא

"וַיֹּאמֶר אֲדֹנָי יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה” (2)

"כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם" (3)

הקריאה שאני מציע מתייחסת לקוצר רוח, כמקום פנימי שבא לעשות מצוות רק כדי לעשות אותה ולסיים, לא מתוך מקום של קשר וחיבור עמוק לעולם בו הוא חיי, צו לצו צו, כך אמרו ככה אני עושה, זעיר פה זעיר שם, מה שנקרא קלה כחמורה. יש בנביא אמירה לדור הישן והחדש, זה לא מה שהיה הוא שיהיה, אף אחד מאיתנו לא יודע מה הדרך הנכונה לעבוד את השם, קיבלנו סט של הנחיות וכל אחד ידע להשתמש בהם בזמן הנכון, "וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם" (4)

המצב התודעתי הזה, בו האדם נמצא בשעבוד פנימי עמוק, כי קצרה רוחו. אין בו אמונה פנימית שהשם נמצא בקרבו, שאין עוד מלבדו וכל מה שקורה מאת ה'. זה השיעבוד ואז הוא פשוט סובל מייסורים שניתחים עליו. במילה יסורים יש לנו רמז. המילה יסורים רומזת לנו על המילה מוסרות, מוסרות הבהמה זה מה שקושר את הבהמה למחרשה או העגלה. מה שמאפשר לבהמה לעשות את העבודה שהיא באה לעשות. כך שאם אני חווה ייסורים , זה בא לעורר אותי לשאלה, לשם מה אני חווה את היסורים האלו? מה העבודה שיש לי לעשות? זה בא לכוון אותי למסלול שלי. מה שנקרא התיקון. לא אין כאן קריאה לרדוף אחרי היסורים אלה רק להגיד כשיש יסורים הם כאן לעורר אותנו לעשות את עבודתנו האמיתית, וכמובן שישר גם קופצת המילה מוסר, בעצם היסורים כך אני רואה את זה באים להעיר את האדם למוסר הפנימי לשידרת ערכיו, יש כאן סודות עמוקים מאוד שקצרה היריעה מלפרט, מי יתן וה' יזכה אותי לבוא עוד בפנימיות הדברים ולהביא אמת לנפש העיפה שצמא לתורת אמת שנאמר, "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי יְהוָה" (5)

מי יתן ואזין לבבות רבים באהבת החיים וגם התורה שיש בה חיים ממש.

שבוע טוב חברים

1. https://yhb.org.il/shiurim/ravzeev4204/

חז"ל מספרים על מספר שבטים, ראובן, שמעון ולוי שלא עבדו עבודה זרה במצרים

1. ספר ישעיהו, פרק כ"ט, פסוק י"ג.

2. ישעיהו כח

3. ירמיה לא לג

4. עמוס ח יא